למה צריך אגודה?

תודה לשקד על ההודעה בפורום ועל העידוד לדבר ללא חשש.
כאשר החלתי בתהליך הקליטה בישוב, נאמר לי ולייתר המתעניינים שאנחנו חייבים להיות חברי האגודה בכדי לקבל מגרש בהררית.
כבר אז ידעתי שזה לא נכון! ושתקתי.
למה שתקתי?
כי חששתי…
חששתי שאם אני אדבר, שאם אני אטיל ספק בהליך הקליטה שהישוב קבע, אני אסומן כtrouble maker ולא יאפשרו לי לממש את זכותי לבנות את ביתי בהררית.
היום, לאחר מה שאני ולימור עברנו בימים האחרונים מצד אחד הפגישה הלא נעימה עם חברי הועד המנהל והחסימה בפורום ומהצד השני האמפטיה שאנשים רבים הביעו כלפינו במיילים, אני מרגיש שזה היה נכון "לצאת מן הארון".

אני שואל את עצמי, איזה מן חיים מצפים לי ולמשפחתי במקום שאני חושש לומר בו את דעתי?
והתשובה מאוד ברורה לי, מה פתאום שאני אחיה באווירה של פחד ואחשוש לדבר, מעולם לא חששתי לומר את דעתי.

אחת השאלות הראשונות ששאלתי את עצמי הייתה למה צריך אגודה? למה אני צריך להיות חבר באגודה?

כאשר ותיקי הישוב הגיעו למקום, הם באו עם תחושה של שליחות וחלוציות.
הם באו לבנות במו ידיהם את ביתם, הם רצו להקים מיזמים כלכליים כדוגמת: בתי הארחה, פרויקטים חקלאיים ועוד.
אני הגעתי להררית בגלל הנוף.
לאחר שהכרתי את האנשים הרגשתי שזה המקום בשבילי ובשביל משפחתי.
מה שמצא חן בעיני בהררית, זה הפשטות שבמקום.
הררית היא לא שכונת וילות עם בריכת שחייה ומבני ציבור מבהיקים.

כשקראתי את תקנון האגודה ההרגשה שלי הייתה שאני כלל לא מתחבר לחוקי התקנון ולהגדרת סמכויות האגודה.
תקנון האגודה מדבר על האפשרות ליצור מיזמים ופרויקטים כלכליים, על הזכות של האגודה לגבות מחבריה כספים נוספים בהתאם להחלטות האגודה.
תקנון האגודה קובע כללים מרתיעים לשלילת חברות באגודה ולא רק במקרים קיצוניים.
מלבד זאת, תקנון האגודה מחבר את הבעלות על הבית עם החברות באגודה ולמעשה החבר באגודה בעצם חתימתו על התקנון מעניק לאגודה זכויות קניין על ביתו.

כאשר אני מדבר עם אנשים על כך, הם אומרים "עזוב שטויות. זה סתם…. אף אחד לא הולך באמת לממש את מה שכתוב. זה לא יקרה!"
מה שאני לא מבין, זה אם אף אחד לא מזדהה עם מה שכתוב בתקנון, אז למה אף אחד לא טרח לשנותו?

אומרים לי שמתכוונים לשנות את התקנון.
אבל מהניסיון הבודד לשינוי התקנון שבו חזיתי לפני מספר חודשים, לא ראיתי שהכיוון של השינוי הולך להפחתת הסמכויות של האגודה על חבריה.

למה אני צריך אגודה שיתופית, חקלאית, כלכלית כאשר אני בסה"כ רוצה לגור במקום נחמד וירוק?

אומרים לי "האגודה מאפשרת לנו לגבות כספים בכדי לפתח את הישוב"
ולי מה שיש פה, מספיק.

אומרים לי: "תהיה קהילתי! באת לישוב קהילתי."
ואני שואל: האם זו המשמעות של קהילה? מועדון חדש ובריכת שחייה (כן יש דיבורים על בריכת שחייה).

בשבילי קהילה זה להיפגש במגרש הספורט, בגן השעשועים הצנוע או במועדון (ואם תשאלו אותי, אז מבנה המועדון הישן הספיק לי).
בשבילי קהילה זה לקושש ביחד קרשים למדורה.
בשבילי קהילה זה להקים גינת ירק משותפת או לנקות את הישוב ביחד (עדיין לא עשיתי זאת).
לא צריכה השקעה כספית גדולה בכדי ליצור כאן קהילה.
כל מה שנדרש בכדי שתהיה כאן קהילה, זו נכונות לחיות בקהילה על בסיס של אמון ואווירה נינוחה ונטולת לחצים ודרישות.
כאשר האווירה רווית מתחים, לחצים, חשדנות וחוסר אמון, לא יכולה לקום כאן קהילה.

לי אין צורך להיות חבר אגודה.
אני אסתפק בגוף שמטרתו היחידה תהיה לספק שירות לקהילה.

פורסם בקטגוריה אגודה. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

11 תגובות על למה צריך אגודה?

  1. מאת נגה‏:

    למה צריך אגודה? למה זה 'עדיף' מאשר ועד מקומי מתפקד?
    כי עם אגודה אפשר להסתתר מאחורי המשפט הפרטי, להסתתר מאחורי דיני חוזים כשרושמים למשתכנים חוזים לא חוקיים. עם אגודה לא כפופים לכללי המנהל הציבורי, לא חייבים שתהיה שקיפות כלפי כל התושבים (בד"כ גם אין כלפי חברי האגודה אבל ניחא), עם אגודה אין חובת מכרזים אז הרבה יותר קל ליישם את 'שמור לי ואשמור לך'- אין שום בעיה לתת לאחד החברים (שיתמוך בועד בבוא העת) לבצע את פיתוח השטח הציבורי, להעביר אליו את עבודות הגינון, קל לעשות קומבינות כשזה אגודה כי אפילו להראות כאילו זה תקין אין חובה. עם אגודה אפשר לקבוע איך שרוצים משכורות מופרכות למזכיר, יש מקומות שקוראים לזה 'מנהל קהילה'- מנהל יותר נחשב מסתם מזכיר- אבל לכולם זה עולה את אותו כסף. עם אגודה אפשר להחליט שגובים מיסים איך שבא: לפי משפחה, לפי בית אב, לפי מס' הילדים, לפי מספר הצימרים, לפי מס' הג'ינג'ים בבית… הכל איך שיוצא הכי נוח לאלו שמחליטים (לפעמים גם יוצא שהכי נוח להם זה בדרך המקובלת- לפי מטר הבית אבל בד"כ לא…). עם אגודה אפשר להחליט שגובים מיסים גם מתושבים שלא חברים באגודה ואז זה הכי קל- יש פראיירים שגובים מהם כסף והם אפילו לא מתקרבים למי שמקבל את ההחלטות, אפשר גם להחליט שמעלים מיסים בכל פעם שרוצים להעלות משכורת ולא כפופים להסדרים שהמדינה קבעה.
    בקיצור כשיש קבוצה קטנה ושתלטנית שרוצה לשלוט מבלי שכללי המנהל יפריעו לה ובעיקר כשיש מספיק אנשים שמעדיפים לטמון את הראש בחול ולהאמין שיש להם 'קהילה' שקטה וחביבה, שמתעלמים מזה שפוגעים במיעוט, שמתעלמים מזה שסותמים פיות לאחרים, שמתעלמים מזה ששיטת גביית הכספים היא בעיקר כזו שגובים תמיד יותר מהחדשים/ מהמצטרפים מאלו שלא יכולים לקבוע ולהחליט.
    אז תחשבו אם אתם באמת רוצים וצריכים אגודה.
    אין ספק שקהילה טובה ובריאה לא זקוקה לאגודה. קהילה טובה תוודא שיהיה לה ועד מקומי מתפקד, ועד מקומי שיגבה מיסים רק כחוק ושיהיה מחוייב לכל כללי המנהל התקין.
    ושיהיה לכולם ברור: שירותי הדואר אינם של האגודה!, תקציבי פיתוח מתקבלים מהמועצה וממנהל מקרקעי ישראל, מבני הציבור ביישוב ב 99% מהמקרים אינם שייכים לאגודה: הקרקע עליהם הם בנויים שייכת למנהל ומוחכרת לסוכנות כאשר האגודה היא רק 'ברת רשות בה'. מבני הציבור הישנים הם מבני ציבור שנתרמו ע"י הסוכנות לא בעבור אגודה ספציפית אלא לרווחת תושבי יישוב מסויים, מבני הציבור הללו בד"כ שופצו בבוא העת באמצעות כספי הפיתוח של הועד המקומי והשתתפות המועצה והשתלטות האגודה עליהם איננה מגובה בזכות או בחוק. מבני ציבור כשמם הם: לרווחת הציבור.

    • מאת יורם‏:

      היי נגה,
      ההסבר שלך מאוד מלמד, אם כי אני מאמין שכדאי להסתכל תמיד על צד החיובי.
      אני אישית לא רוצה לחשוב כיצד גוף כלשהו הופך למושחת רק בגלל הסמכויות שניתנות לו, אני פשוט לא מעוניין לתת לגוף כלשהו שליטה נוספת על חיי, מלבד הגופים המוסמכים לכך כיום (ממשלה, מועצה מקומית, ועד מקומי עם סמכויות מוגבלות, מקום עבודה וכדומה).
      דרך אגב, לגביי הדברים שציינת לגביי בעלות על הקרקע ומבני ציבור.
      אני אשמח לדעת כיצד מוודאים את הנכונות של הדברים שלך.
      איך אפשר להשיג מסמכים רשמיים שאכן יציגו בעלות על מבנה כזה או אחר?

    • מאת תמי‏:

      מה שקורה היום הוא שבניגוד לעבר כשהגענו לישוב ורבו המתנדבים, כיום עיקר הכספים שנגבים מהותשבים משלמים את המזכיר ואת המזכירה – אז בעצם בשביל מה צריך אותם? כספי ישוב שיגבו מכל התושבים עבור ניהול הישוב יכולים ללכת לפרוייקטים שהישוב יחליט עליו דמוקרטית, ואז אין בעצם צורך בתרומה של תושבים חדשים להון אגודה – במקום זה יהיה הון ישוב שאליו יוזרמו כספי מיסים מכל בית העומד בישוב ( שישלמו אותם או הדיירים המתגוררים או בעלי הבית הגרים בו). והכספים שמעבירה המועצה עבור בתים שנבנים כאן. אפשר מצידי גם לותר על השמירה, שלא עושה בעצם כלום מבחינה של שמירה על בטחוננו ובודאי לא עבור רכושני ורק גובה מאיתנו סכומי עתק – או במקביל לחזור לשמירה של חברים, כשהיום יש מספיק אנשים כדי שהנטל יתחלק בצורה שוה ולא יעמיס מדי. אם הישוב לא יתגייס ויתחיל להבין את התזוזה בחשיבה שמתרשת כאן , עוד זמן קצר האגודה השיתופים כבר לא תייצג רוב משמעותי בישוב וכל מי שיפרוש ממנה יפסיק לשלם מיסים כי לכאורה זה מיסי אגודה ולא מיסי חבר (והכל בשביל ש"חוקית" זה יכול להתקיים,) ואז כמובן מי שמשלם ירגיש פרייר ויפסיק גם הוא לשלם. צריך לבדוק איך זה מתקיים בישובעם אחרעם בגוש שנחשבים ישובים נצליחים – כמו יודפת או מנוף למשל וללמוד מהם.

      • מאת "יישובים מצליחים כמו יודפת או מנוף"‏:

        תמי, בדיוק כאן שורש הבעיה. יודפת ומנוף הם יישובים מצליחים, אבל שונים מאוד באופיים. האחד שומר על רוח של צניעות ופשטות, עם קהילתיות חזקה, והשני מוקד משיכה למשפחות מבוססות שרוצות בית עם גינה (ודרך אגב, גם בו ההנהלה כוחנית וסותמת פיות).
        תושבי הררית צריכים להחליט לאיזה יישוב הם רוצים יותר להידמות.
        מניסיון, התושבים היותר צנועים וקהילתיים נוטים להירמס עם הזמן על ידי התושבים הכוחניים בעלי האוריינטציה הכלכלית, כיוון שהם פחות נמשכים למוקדי הכוח ומשאירים לאחרים לנהל את העניינים. כדאי שנתעורר עכשיו אם אנחנו לא רוצים למצוא את עצמנו ביישוב שרוחו זרה לנו, ונילחם לשמר את אופיו המיוחד של היישוב שלנו.

  2. מאת אני‏:

    כשאתה כותב "לי מה שיש פה מספיק" אתה מתעלם מכך שגם מה שיש מומן בחלקו מאותו "הון אגודה", שגם את מה שיש צריך לתחזק ולשפץ מדי פעם, שהישוב גדל, הילדים גדלים, ויש צורך ב – למשל שיפוץ מועדון נוער שהיה מקלט מוזנח ולא שמיש, השקעה של האגודה בגן ילדים אם רוצים שיהיה פה גן מקומי, שיפוץ ותחזוקה של אותו מגרש ספורט, תחזוקה של מועדון החברים שהושקע בו כסף רב, גם ברכישה של מערכת ומקרן כדי שנוכל להקרין סרטים מדי פעם, לחגוג ביחד… שמתוכננת הרחבה שתגיע עם הצרכים שלה ואם לא יהיה הון אגודה לא תהיה יכולת להשקיע. מההצעה שלך אני מבינה שהאופציות שאתה מציע הן או לשקוע בהזנחה של הישוב, לא משקיעים, לא משפצים, או להעלות מיסים בצורה דרסטית (מעניין איך זה יתקבל…).
    כל הדברים שכתבת על מהי קהילתיות חיוניים בעיני (מתי אתה מארגן איזו פעילות?), אבל נחוץ גם תקציב כדי לשמור על הקיים ולהתפתח.

    • מאת יורם‏:

      ברוך בואך "אני"

      "כשאתה כותב "לי מה שיש פה מספיק" אתה מתעלם מכך שגם מה שיש מומן בחלקו מאותו "הון אגודה""

      לא אני לא מתעלם, אני עוד אכתוב על כך. אבל, חסר לי מידע.
      איך אני אמור לדעת מה מומן בכספי משלם המיסים ומה מומן בכספי האגודה?
      אני אשמח אם מישהו ינגיש את המידע הזה בפני ובפני כלל הציבור (הן חברי האגודה והן השוכרים שמשלמים מיסים).
      לדוגמא: אני לתומי חשבתי שאני מממן את הוצאות אתר האינטרנט של הישוב ופתאום חברי האגודה אומרים לי "מה פתאום! האתר הוא שלנו!".
      יש לי דרך לדעת אם זה נכון או לא?
      מישהו מוכן להראות לי שכספי המיסים שאני משלם לא עוברים לתשלום הוצאות תחזוקת האתר?

      "גם את מה שיש צריך לתחזק ולשפץ מדי פעם, שהישוב גדל, הילדים גדלים, ויש צורך ב – למשל שיפוץ מועדון נוער שהיה מקלט מוזנח ולא שמיש, השקעה של האגודה בגן ילדים אם רוצים שיהיה פה גן מקומי, שיפוץ ותחזוקה של אותו מגרש ספורט, תחזוקה של מועדון החברים שהושקע בו כסף רב, גם ברכישה של מערכת ומקרן כדי שנוכל להקרין סרטים מדי פעם, לחגוג ביחד"

      בטח שצריך לתחזק, בטח שצריך לשפץ ובטח שצריך לרכוש אמצעים שונים בכדי שינעימו את חיינו.
      מסכים בהחלט!
      מכספי המיסים.

      "שמתוכננת הרחבה שתגיע עם הצרכים שלה ואם לא יהיה הון אגודה לא תהיה יכולת להשקיע."

      מה מוזר לי במשפט הזה הוא שאת/ה מדבר/ת (אני אמשיך בלשון זכר מטעמי נוחיות) על צרכי ההרחבה שעתידה לקום ומצד שני אף אחד לא טרח לשאול את אותם מתיישבים פוטנציאלים מהם הצרכים שלהם?
      בהחלטה שרירותית ע"י חברי האגודה, נקבע מהו התשלום שאותו הם צריכים לשלם עבור צרכיהם.
      איך זה בדיוק מסתדר?

      "להעלות מיסים בצורה דרסטית (מעניין איך זה יתקבל…)."

      למה אתה מתכוון כשאתה אומר "מעניין איך זה יתקבל..? מה נראה לך? שאנשים יסכימו לשלם כסף תמורת שיפור איכות חייהם או שלא?

      "כל הדברים שכתבת על מהי קהילתיות חיוניים בעיני (מתי אתה מארגן איזו פעילות?),"

      מתי אני מארגן פעילות?
      אין סיכוי!
      למה?
      כי אני לא טוב בזה (אפילו מסיבת יום הולדת קשה לי לארגן).
      מצד שני, אני מוכן לתת כתף ולעזור בפעילויות שונות (ואת זאת עשיתי)

      אבל, אני מאמין שהמשאב האנושי הוא סוד כוחה של הקהילה (ולא חיוב כוחני של תשלומים כאלה או אחרים).
      אני סבור שאם קיימת נכונות בקרב חברי הקהילה, הרי שאפשר לנצל ולנווט את הכישורים והיכולות הספציפיות של כל אדם בקהילה באפיק שבו כל אחד ימצה את המיטב והרווח יהיה של כולם.
      לדוגמא: אני עוסק בתחום האינטרנט, זה מקצועי ובזה אני טוב.
      אני מציע "לנצל" את הידע והכישורים שלי בתחום ולתת לי לנהל את אתר האינטרנט של הישוב (חשוב להדגיש ישוב ולא אגודה).
      אני מבטיח לכם שתקבלו שירות מעולה, אוזן קשבת ומענה לכל שאלה. אני מבטיח לנהל את האתר באופן אובייקטיבי כאתר שמטרתו לשרת את כלל תושבי ישוב ללא משוא פנים.
      אם דיברת על מיסים גבוהים יותר, אז אני אחסוך לתושבים כסף מכספי המיסים משום שאעשה זאת בהתנדבות ואחסוך את התשלום למזכירה שממונה על כך.

  3. מאת נגה‏:

    לגבי מבני הציבור: יש ישובים בארץ שבהם באמת האגודה מהון האגודה ומכספי החברים בנתה דברים שהם מעבר לסטנדרט: כמו בריכה, חדר כושר וכו'. אבל כשמדרים על מבני ציבור שכוללים את הסטנדרט שמחויב מבחינת הרשות המקומית: מגרש ספורט, גן שעשועים ומועדון- זה ב- 99% מהמקרים הגיע מכספים ציבוריים. אני עשיתי כמה בדיקות לגבי משגב ושם זה הכי בולט מאשר בכל הארץ. הסיבה שבמשגב זה הכי בולט היא גם כי היישובים במשגב (יחסית לשאר הארץ) הם צעירים ביותר- שנות ה- 70 וה- 80. והסיבה השנייה היא משימת 'יהוד הגליל'.
    מה שקרה ברוב יישובי משגב הוא שהתושבים הראשונים קיבלו את הקרקע בחינם וגם את האפשרות לגור בבתי הסוכנות. לאחר מכן נדרשו התושבים לשלם לסוכנות עבור הבתים שלהם וכך הבתים עברו לבעלות התושבים. לגבי מבני הציבור: המבנים במקור נבנו ע"י הסוכנות לטובת כלל הישוב. כמובן שהרבה פעמים ביישובים אנשים פעלו והשביחו דברים – גני פסלים וכו'. בהמשך המבנים שופצו ונבנו מבנים חדשים ושוב ב- 99% מהמקרים זה היה מכספי הועד המקומי (ששורשרו כמובן לאגודה…). כלומר בשורה תחתונה- את המקור של מבני הציבור הסוכנות והמועצה נתנו ואח"כ זה כספי הועד המקומי. לפי החוק המועצה יכולה להעביר כסף אך ורק לוועד המקומי. מי שטוען אחרת שיוכיח- שיביא דוחות כספיים ויוכיח שעשו משהו בכספי אגודה 'נקיים' ולא 'בכספי אגודה' ששורשרו מהוועד המקומי!
    מה שהסוכנות לא הייתה מוכנה זה שיהפכו מבני ציבור למנוף להכנסת כספים לאגודות וישכירו אותם ולכן כאשר היה מדובר במבנים שהושכרו הסוכנות באה ובקשה את תמורתם- כלומר שהיישוב יקנה ממנה את הנכס ויוכל להפיק ממנו הכנסות. במקום הזה נכנסו לפעולה האגודות השיתופיות (הרי היישוב אינו אישיות משפטית שיכולה לקנות נכס). למשל בהררית האגודה מעוניינת לקנות מהסוכנות את 'מבני התעשיה'. זה מבנה של הסוכנות והאגודה חייבת עליו לסוכנות כסף ואם לא תשלם המבנה יחזור לסוכנות. ברור שאם אנשים רוצים שקניינית נכס יהיה שלהם ( של חברי האגודה) אז הם צריכים לקנות אותו וברור שהמועצה לא תשלם על נכס כדי שיעבור לבעלות פרטית של האגודה. לכן במקרה הזה כדי לקנות את הנכס הזה צרכים לקנות אותו בהון האגודה. אז תגידו- האם רק החדשים צרכים לשלם הון אגודה? פעם (לא מספיק מזמן מבחינת ערך הכסף) גבו בהררית 3000 דולר. אחר מההרחבה הצפונית וחלק מהדרומית לא גבו כלל כי זה לא היה חוקי. והיום רוצים יותר מ 10,000 דולר!!! לא הייתה כזו אינפלציה !!! למה בעצם שרק החדשים ישתתפו במימון רכישת הנכס שחברי האגודה כולם ייהנו ממנו? וזה רק מההיבט המוסרי, כלומר בלי להתייחס לכך שזה פשוט לא חוקי לגבות את הכספים האלו!!!
    לגבי מבני הציבור אמר מבקר המדינה בדו"ח שלו על השלטון המקומי משנת 2009:

    לדעת משרד מבקר המדינה, מן הראוי ששר הפנים ומרכז המועצות האזוריות יסדירו את השימוש במבני הציבור שבתחומי המועצות האזוריות ואת הזכויות בהם.
    משרד הפנים מסר בתשובתו כי נכון וראוי שמבני הציבור ביישובים יהיו בידי המועצות והוועדים המקומיים. על מנת להסדיר נושא זה הוא יפעל עם הגורמים הנוספים הקשורים לכך.
    ממחלקת ייעוץ וחקיקה (אזרחי) במשרד המשפטים נמסר בתגובה מאפריל 2010 כי בדיון שנערך במרס 2010 בלשכתה של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (אזרחי) בהשתתפות נציגי משרד הפנים ונציגי מרכז המועצות האזוריות סוכם על המשך עבודה לגיבוש הצעה שתסדיר, בין היתר, את סוגיית הבעלות והשימוש במבני הציבור ביישובים תוך בחינת התיקונים הדרושים בדינים ובנהלים.
    מרכז המועצות האזוריות מסר באפריל 2010 כי הוא מסכים ש"נכסי הציבור המוניציפליים מיועדים לשימוש כלל התושבים ובאופן שוויוני" ויש חירות לקביעת קשת של הסדרים בעניין."

    יש לי עוד הרבה מה להגיד אבל זה כבר ארוך מידי
    לכן שאלות ספציפיות יענו בשמחה

  4. דוח הכספים של הון האגודה כפי שפורסם היום:בואו נקרא בין השורות.
    למה הוצגו רק הנתונים של 2011 2012???
    אולי כי לפני כן כמעט לא היה כסף
    כי הבודדים ששילמו הון אגודה שילמו אותו בשנים האלו בדיוק
    כמה קל להשקיע עשרים וארבע אלף שקל במועדון נוער (מופיע גם ב 2011 וגם ב2012) !!!!!שהכסף לא יוצא מהכיס שלך.

  5. מאת חדש בהררית‏:

    מבנה ציבורי. אני מבין ששני הבנינים במרכז הישוב הם מבני ציבור. אחד יש בו משרדים ומשרדי במזכירות והבשמים של ריטר והשני יש בו מועדון לילדים גם ובית פרטי של משפחה יקרה ונחמדה. אולי תסבירו לי איך המבנה הציבורי הפך למבנה פרטי וגם השטח מסביבו אני מבין שהושכר למשפחה. מדוע לא משתמשים במבנה למען הציבור ונותנים אותו למשפחה פרטית? אפשר להקים שם חדר כושר שכולם יוכלו להישתש בו, לא יותר טוב?

  6. מאת Ranjee‏:

    האגודות להתישבות קמו מאז העליה הראשונה כדי שיהיה גורם שיעמוד מול הממסד (הברון, הסוכנות, המינהל, משרד השיכון) שהעניק להם זכויות בקרקע והעביר אליהם תקציבי הקמה ופיתוח.
    ללא הבנת הפרט הזה קשה להבין למה צריך אגודה.
    הפוסטים הקודמים מביעים חשד עמוק של הכותבים לשיקולי ועד הנהלה מושחתים, ומסמנים חוסר אמון מוחלט בניהול הישוב.
    לידיעתכם, רשם האגודות יכול לפתוח בבחקירה של התנהלות ועד האגודה ע"פ בקשת מי מחברי האגודה.
    אצלנו בישוב, השקיפות היא נר לרגלנו. כל פרויקט עולה לועדת שיפוט והתוכניות מפורסמות לתגובות הציבור. תקציב הפיתוח (כן, מהון האגודה) יחד עם תקציב האגודה השוטף עולה לאסיפה לדיון ואישור בהצבעה.
    דוח ניצול התקציב של האגודה נדון כל חודש ומפורסם באתר.
    שקיפות מלאה מורידה חשדות לשחיתות. אולי זה מה שחסר בהררית.
    עצה נוספת היא להצטרף לועד ההנהלה ולראות מקרוב כמה אחריות, מסירות ומקצועיות נדרשת כדי לנהל ישוב. הצוות במשרד (מנהל/ת התפעול אני קורא לו/לה והפקידה) לא יכולים להחליף את ועד ההנהלה. מישהו צריך לקבל החלטות ולהתוות את הדרך.
    להלן כמה לינקים מדוע כדאי להצטרף לקואפרטיב
    Bookmark
    #http://www.youtube.com/watch?v=gBnvGS4u3F0&feature=player_embedded#
    #http://www.youtube.com/watch?v=mgCIKGIYJ1A&feature=player_embedded#
    #http://www.youtube.com/watch?v=LuVPnW0s3Vo&feature=player_embedded#

    • מאת יורם‏:

      שקיפות זה דבר חשוב.
      כמו שאני רואה את זה אין בהררית שקיפות.
      כאשר מחקו אותי ואת אישתי מהאתר של הררית, נטען כלפי כי האתר הוקם בכספי האגודה. לאחר מכן כאשר פרסמו את דוח הוצאות האגודה, ההוצאות על האתר לא הופיעו שם.
      למה צריך אגודה?
      כי מי יכול בדיוק לטעון נגד האגודה? רק חבר אגודה כמובן!
      ומה יעשה מי שאינו חבר אגודה! יצטרף לאגודה? וינציח את המצב הלא צודק הזה?

      הידעת שרשם האגודות הקודם כהן במשך 25 שנים בתפקיד? ראה קישור
      למה שאני אהיה חבר בארגון שראשיו מכהנים שנים כה רבות? מזל שהחליטו סוף סוף לקצוב את כהונת הרשם.
      ומי בדיוק אחראי על רשם האגודות? מי בודק ומבקר את התנהלותו?
      אם אתה רוצה מידע על יעילותו של המוסד הזה שנקרא רשם האגודות, כדאי שתקרא את המידע בקישור הבא

      אני לא חקלאי ואין לי צורך במיזמים חקלאים וכלכליים (וכמוני מרבית תושבי הישובים הקהילתיים בגליל). כל מה שאנשים צריכים כאן זה שירותים קהילתיים. בשביל זה לא צריך אגודה. צריך ועד מוניצפילי מוגבל.

      הסירטונים שהבאת מאוד משעשעים רק לא ברור לי מי באנלוגיה לחיים בישוב הקהילתי מסמל את הכריש, שחף טורף או דוב נמלים.

      משום שלי זה נראה קצת אחרת, אני הייתי משתמש בסירטונים בכדי להדגיש כי אם כל אלו שמתעניינים בהתיישבות בישוב קהילתי, יאחדו כוחות בנושא הזה, הם יוכלו לעמוד בצורה טובה כנגד מי שמנסה לכפות עליהם תנאים לא הוגנים ולא חוקיים.

סגור לתגובות.