אגודה או קהילה? במה תבחרו?

שלום לכולם,
בועז שלח אלי מייל ובו ביקש שאני אבהיר את עמדתי לגביי ניהול הישוב באמצעות האגודה או כל מבנה חלופי שאני מציע בכדי שיציג את העמדה הזו בפני האסיפה הכללית (בועז שאל אותי שאלות נוספות שעליהן אני אענה בהמשך).

חשבתי שמן הראוי שתשובתי תתפרסם בפומבי משום שהיא איננה נוגעת רק לחברי האגודה, אלא גם לכל התושבים שחיים בהררית ושאינם חברי אגודה. מאחר ובאסיפת החברים הבאה, אלו שאינם חברי אגודה מנועים להגיע (כך נאמר במעגל הקהילה האחרון), אני מפרסם את תשובתי החלקית (היו שאלות נוספות במייל שקיבלתי).

ראשית, אני שמח שבועז מתעניין בדעתי ושהוא מתכוון להציג אותה באסיפת החברים.
אבל, לדעתי מה שהקהילה בישוב צריכה לעשות, זה לחפש הדרכה יותר מקצועית וחפת אינטרסים בנושא.
חשוב להבחין בין האינטרסים של האגודה לבין האינטרסים של הקהילה.
בעיני חברי האגודה צריכים קודם להחליט כיצד הם רואים את 2 הגופים הללו:
האם האגודה היא אמצעי בכדי לשרת את הקהילה?
או שהאגודה היא מעין "גוף על" שמטרתו לשלוט  ולהנהיג את חברי האגודה והקהילה?

מאוד חשוב שתחילה תבררו עם עצמכם את השאלה הזו, משום שהדרכים לפעולה בשני המקרים הללו הן שונות.

אם תחליטו שהאגודה היא החשובה מבין השניים (קהילה/אגודה), אין לכם מה לשמוע את דעתי, אני לא צד בעניין, אינני חבר אגודה.

אם החלטתם שהקהילה היא החשובה, הרי שמן הראוי שכל חברי הקהילה יזכו לייצוג הולם בהחלטות השונות שהקהילה צריכה לקבל.
חברי אגודה, שוכרי בתים ויחידות דיור וכאלה שבחרו שלא להיות חברי אגודה. לכל חברי הקהילה צריכה להיות השפעה ויכולת החלטה על האופן שבו יחולקו כספי המיסים שהם משלמים.

אנשים אומרים "מה פתאום שמי שבא לגור פה לחודש אחד, יחליט על הבית שלי?".

התשובה שלי לכך היא מאוד פשוטה. ההחלטות החשובות שמתקבלות הן בעיקר כלכליות. מדובר בהחלטות כספיות.
מרבית הכסף שמגיע לישוב לפעילויות השונות, מגיע מכספי המיסים שכולנו משלמים (הן חברי אגודה והן אלו שאינם חברי אגודה).
בנוסף, מגיעים כספים נוספים מן העיריה שמקורם בכספי המיסים הנוספים שאנו משלמים (ארנונה) וגם מכספי המדינה שמממנת יותר ממחצית השירותים שתושבי משגב מקבלים (ראו סעיף הכנסות בתקציב 2011  של מועצה אזורית משגב )
בעיני הפתרון ברור!
כל מי שגר כאן, רשאי להחליט על האופן שבו יחולקו המיסים שהוא משלם.

אני לא ממציא ומפתח מנגנונים לניהול ישובים, יש מומחים ואנשים מקצועיים לצורך העניין והם כבר טרחו ומיסדו בחוק מבנה שכזה, הנקרא ועד מקומי.
ועד מקומי זה מנגנון שמואצלות עליו חלק מהסמכויות של המועצה האזורית והוא מתפקד בהתאם בכדי לנהל את אספקת השירותים הקהילתיים לישוב. אחת הסיבות החשובות לקיומו של המנגנון הזה, היא עקרון הייצוגיות!
לכל אדם במדינה עומדת הזכות להחליט על האופן שבו ינוהלו חייו בישוב שבו הוא חי!

לי זה ברור! הוועד המנהל של האגודה איננו יכול לנהל את הקהילה וזאת משום שאיננו מייצג את כלל חברי הקהילה.
ועד מקומי הוא התשובה.

גם בנושא הועד המקומי שמעתי כל מיני דעות שרק גורמות לדיסאינפורמציה בנושא של מהו ועד מקומי. אפרת מאייט טענה לדוגמה במעגל הקהילה האחרון כי לוועד המקומי אין כל סמכות לגבות מיסים. זו טענה שגויה ומטעה. לוועד המקומי יש סמכות לגבות מיסים. מדובר בסמכות מוגבלת! לא ניתן לגבות מיסים נוספים מעל ל-40% משיעור הארנונה. אני מתכוון לחקור את הנושא להגיש בפניכם את העובדות שאני אגלה. אבל, המצב הזה שבו אנו ניזונים ממידע שגוי ובעל אינטרסים, רק מדגיש את הצורך ביד מקצועית מכוונת ונטולת אינטרסים. אין הכוונה באותה יד מכוונת לראובן המזכיר או לנושאי תפקידים במועצה האזורית (קראו את ההמשך ותבינו למה), אלא לאנשים שבקיאים ברזי השלטון המקומי, נטולי אינטרסים ושהעיקרון החשוב שלפיו יפעלו, יהיה טובת הקהילה.

בעקבות פנייה שלי בפייסבוק לדני פישלר מועמד לראשות המועצה האזורית, דני פישלר העלה טענה מעניינת שהמועצה האזורית היא זו שצריכה לספק את השירותים הקהילתיים לישובים השונים ולהוריד את הנטל הזה מהישובים עצמם, כך שהם יוכלו להתרכז רק בעשייה חברתית קהילתית.
קראו טוב טוב את תשובתו של דני פישלר וראו עד כמה הוא צודק > ראו קישור לדף הדיון בפייסבוק.

חשבו על כך שבמשגב יש כ-30 ישובים קהילתיים שבכל אחד מהישובים יש מזכיר שעלות שכרו היא נניח כ-8 אלף ש"ח (אני מניח שבישובים אחרים משלמים יותר מסכום שמשלמים לראובן בההרית).
30 כפול 8, זה יוצא 240 אלף ש"ח לחודש!
חשבו איזה מנגנון ניהול אפשר להקים בסכום הזה אם ניהול אספקת השירותים המוניציפילים ינוהל בידי גוף על במועצה האזורית. שימו לב! מדובר בסה"כ במנגנון ניהולי, לא במנגנון שמספק את השירות בפועל.
כמה כסף אפשר לחסוך מכספי המיסים שאנו משלמים. במקום לשלם למזכיר האגודה (במקרה שלנו ראובן) כסף רב, בכדי שינהל את המעט כסף שנותר מכספי המיסים שלנו.

כמה קל יהיה לכולם… חברי הועד המנהל של האגודה יוכלו לפנות ממרצם וזמנם לעשיה חברתית תרבותית  ולא לניהול שירותים מוניציפליים שלמרות רצונם הטוב, הם אינם אנשים מקצועיים בנושא. את התלונות שלנו נוכל להפנות לנושאי התפקידים המתאימים במועצה ולא לחברים מהקהילה שעושים את עבודתם בהתנדבות. כמה מתחים יוכלו להימנע בין חברי הקהילה.. כמה טוב אפשר ליצור ברגע שכל חברי הקהילה, באווירה רגועה ושוויונית יהיו עסוקים בפעילות תרבותית וחברתית…

איך אפשר לשנות את המצב?
התחילו להיות פעילים יותר.
פעלו בכדי לשנות את המצב.
הדבר הראשון שאפשר לעשות זה לשאול את נבחרי הציבור שלנו, מדוע שהם לא יקימו מנגנון יעיל לאספקת שירותים קהילתיים?
אני העליתי את השאלה הזו בדף המועצה האזורית במשגב בפייסבוק. כנסו לדף  והגיבו שם!
שאלו את ראש המועצה האזורית מדוע המועצה מעודדת מצב של בזבוז משאבים ורמיסת זכויותיהם של תושבים שאינם חברי אגודה.
הצטרפו לשאלה שלי ואמרו שגם אתם תשמחו לקבל תשובה בנושא. >>> קישור לדף השאלה.

פורסם בקטגוריה החיים בהררית. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

2 תגובות על אגודה או קהילה? במה תבחרו?

  1. מאת אבי סלסי‏:

    יורם יקירי
    שים לב שאתה מנהל בעצם מונולוג
    אין דיאלוג – לא בפורום הזה לא בפורום של אתר הררית, יהיה ראוי שנשמע כאן את קולו /דעתו של בועז או "החזון " של בועז וכל חברי ועד הנהלה הנבחר, שנכון להיום מנסים להוביל משהוא מעורפל ולא ברור
    כדי להוביל תהליך יש "לשווק" אותו ולדאוג להשתתפות מירבית של תושבים ללא מורא…..
    ואני מאמין שהם מצויינים בשיווק (נדל"ן?..)
    במידה ואתה רוצה לעשות "מעשה" תקבע פגישה לא פורמאלית בבית של תושב מקובל שמוכן לארח
    ותבקש את עזרת בועז וועד הנהלה לסייע "בשיווק" המפגש.
    במידה ואתה רוצה סיוע אשמח לקחת חלק

    בברכה
    אבי

    • מאת יורם‏:

      היי אבי,
      הנה אתה ענית והפכת את המונולוג לדיאלוג.
      דרך אגב, גם בפגישות מעגלי הקהילה לא ראיתי דיאלוגים. מעגלי הקהילה נראים כמו צבר של מונולוגים. אין דו שיח, אין שאלות ותשובות, דיונים, ביקורת והצגת עמדות.
      המגמה במעגלי הקהילה כפי שאני חוויתי אותם, היא שכל אחד יאמר את שעל ליבו ובתורו. אין סיעור מוחות ואין צדדים שמנסים לענות על טענות הצד שכנגד.
      גם מפגישות לא יוצאים עם תובנות מיוחדות.

      אבל שים לב, למרות המונולוגים שלי, אני מאמין שדברים הולכים להשתנות.
      אני מאמין שבקרוב אתם תזכו "בחיבוק אוהב" מצד האגודה. חיבוק שיאמר לכם "בואו, אברהם וקרן, אנחנו רוצים שתהיו חברי אגודה מבלי לשלם אפילו פרוטה אחת נוספת".
      הסיבה לכך היא מאוד פשוטה. בכדי להתקיים האגודה צריכה להיות במרכז הקונצנזוס.
      הנהלת האגודה מרגישה שהיא כבר לא במרכז הקונצנזוס.
      במעגל הקהילה הקודם נשמעו לא מעט טענות כלפי "ההתיישבות הצפונית" שלפי הטענות חבריה לא שילמו כלל הון אגודה והם כיום מובילי הדיעה באגודה.
      זה לא נראה טוב ולא מרגיש טוב ולכן כבר במעגל הקהילה נשמעו טענות שכדאי להשוות את הסכום של הון האגודה כלפי מטה.
      כמה למטה?
      אין לי מושג, כנראה שזה יהיה הסכום שהשכונה הצפונית "שילמה". כמה שילמה? גם אין לי מושג, בכל פעם אני שומע סכומים אחרים. פעם שמעתי 20-25 אלף ובזמן האחרון שמעתי על 30 אלף.
      לטעון השחוק של "ככה קבעו כשאני הגעתי", כבר אין את אותו האפקט שהיה לו בעבר.

      תוסיף לכך את העובדה שעכשיו כולם יודעים שהחוק לא מאפשר לאגודה לחייב את התושבים החדשים להיות חברי אגודה!
      במנהל כבר שמעו על מעללי הנהלת האגודה ועל מעללי המועצה האזורית שמסייעת במדיניות הזו של חיוב מתיישבים להיות חברי אגודה.
      כל מה שצריך בכדי להאיץ את התהליך, זה זרם של דיווחים של מתעניינים שידווחו שמעמדם כמועמדים להתיישבות בישוב, מותנה בחברות באגודה.

      ברגע שמתיישבים חדשים יגיעו והם ידעו שהם לא חייבים לשלם סכומים כה גבוהים ושהם לא חייבים להיות חברי אגודה, מה אז? כיצד תבטיח האגודה את "המשך שילטונה"?

      הפתרון של האגודה כפי שנראה לי שהנהלתה תוביל, יהיה "חיבוק אוהב" של כל מי שאיננו חבר אגודה.

      אני חושב שזו תהיה טעות להענות לחיבוק שכזה, אני עוד אכתוב על כך, אני עוד אכתוב על הסיבות מדוע לא כדאי להיות חבר אגודה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים