*מבצע!!! גלידה אחת במחיר של שתיים!!!

מה הייתם חושבים אם הייתם קונים גלידה אחת ומוכר הגלידה היה מחייב אתכם במחיר של שתיים? (ככה בלי שתשימו לב…)

איך זה קשור להון אגודה?

אני שומע לא מעט אנשים שאומרים "איך נפתח את הישוב?", "הכסף מהמיסים לא מספיק לכלום..", "חייבים לגבות הון אגודה".

מה שאותם אנשים לא יודעים, זה שכל מי שרוכש קרקע מהמנהל משלם כ-15,000 ש"ח לפיתוח הישוב.
זאת אומרת שההכנסות הצפויות לישוב מההרחבה החדשה שבה יהיו כ-25 מתיישבים חדשים עומדות על כ-375,000 ש"ח.
סכום יפה לכל הדעות.
ולכן לא ברור לי מדוע הנהלת הישוב רוצה לגבות כספים נוספים בניגוד לחוק?

מהיכן מגיע הכסף?

כפי שציינתי בפוסט קודם מנהל מקרקעי ישראל נאבק כל הזמן בנושא של בגביית כספים אסורים ומאחר ומדובר במגיפה ארצית של גביית כספים שלא כחוק, המנהל נוקט בשיטת המקל והגזר.

הגזר

גזר ראשון: בהחלטה 1253 של המנהל (ראו קישור לדף של החלטות, בחרו בהחלטה 1253) נקבע כי כל מי שרוכש קרקע מהמנהל משלם 10,000 או 15,000 ש"ח לפיתוח תשתיות וותיקות (ראו סעיף 4.9.2) הסכום תלוי במעמדו של הישוב.  התקשרתי למנהל בכדי לברר לגביי מעמדה של הררית באזורי העדיפות ונאמר לי שהררית רשומה במנהל כאזור עדיפות לאומית ב. זאת אומרת, שכל מתיישב ישלם 10,000 ש"ח מכיסו, לפיתוח הישוב. הכסף מגיע מתשלום שמשלם המתיישב עבור הפיתוח לחכ"ל.

גזר שני: בנוסף לסכום שמשולם מכספי הפיתוח, הרי שקיימת החלטה נוספת שמטיבה עם הישוב שבו
מבוצעת הרחבה. ההטבה הנוספת היא תשלום נוסף שמוקצה לפיתוח הישוב, תשלום זה מגיע מהתשלום למנהל עבור הקרקע (ראו סעיפים 4.9.4 ו-4.9.5 בהחלטה 1253).
עבור כל עסקה של חכירת קרקע מהמנהל, משולם היטל שנקרא חלף היטל השבחה (מדובר בכ-10% מערך הקרקע). המנהל מעביר את התשלומים הללו למועצה האזורית  וזו מחויבת להעביר מחצית מהסכום אל הישוב לצורך פיתוח הישוב או שהמנהל עצמו מעביר את מחצית הסכום לקופת הפיתוח של הישוב. בדפי הקליטה שקיבלתי מן הישוב, הוערכה עסקת המקרקעין בכ-100,000 ש"ח. זאת אומרת, שמדובר בכ-5,000 ש"ח נוספים שיעברו לפיתוח הישוב.

תחברו את 2 הגזרים ביחד ותקבלו כ-15,000 ש"ח שכל מתיישב חדש משלם לפיתוח הישוב.

 

המקל

לאחר שהמנהל טרח למסד את נושא פיתוח הישובים הוותיקים באמצעות כספים שיגבו באופן חוקי מן המתיישבים, הוא מצא לנכון גם לטפל בבעיה שישנם ישובים שירצו לקחת יותר.

במקרים בהם המנהל משתכנע שהישובים מנסים לגבות תשלומים נוספים כתנאי לקבלת ההמלצה למגרש, הוא עשוי להקצות מגרשים גם ללא המלצת האגודה! (סעיפים 5.1.1, 5.1.2 ו-5.1.3 בהחלטה 1253).

זאת אומרת, שבמקרים של גביית כספים אסורים עלולה להילקח מהישוב, הזכות להשתתף בהחלטה של מי יתקבל לישוב.

חשוב להבין שבכל הנושא הזה של קבלה לישוב קיים מצב של דיסאינפורמציה. ולכן אנשים רבים לא מאמינים לי כאשר אני מספר להם שכל תושב חדש מחויב לשאת בפיתוח הישוב על פי חוק. אני מציע שתבררו עם המנהל את הנושא הזה.

אתם יכולים לעשות זאת באמצעות טופס פניות הציבור > ראו קישור.

או באמצעות שיחת טלפון למנהל בטלפון: 04-6558211 (אני דיברתי עם ההנהלה).

פורסם בקטגוריה הררית, מנהל מקרקעי ישראל. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

2 תגובות על *מבצע!!! גלידה אחת במחיר של שתיים!!!

  1. מאת Ranjee‏:

    הכסף שנגבה לקרן הפיתוח של האגודה אינם תנאי לרכישת המגרש או בית.
    זה כסף שמשולם לאגודה תמורת השתתפות בהשקעות שביצעה האגודה (במקרה שלנו לאורך 30 שנה).
    גם חבר אגד משלם מניה כשהוא מצטרף לקואופרטיב.
    בישובים שאין להן גביה של הון אגודה יש להם קושי אמיתי להרים פרויקטים משמעותיים.
    הרי הפרויקטים האלו משמים את הקהילה.
    האימרה ש'זה לא חוקי' אין לה על מה להסתמך. אולי זה לא חוקי לחייב להצטרף לאגודה אך זה כן חוקי לחייב מי שרוצה להצטרף לאגודה לשלם את דמי הכניסה. ושוב אין קשר למגרש או לבית שרכשת.
    בתגובה אחרת בבלוג זה כתבתי שמי שלא רוצה להיות חבר באגודה – So be it.
    הוא ישלם שכירות ברכוש של האגודה כפי שזה מתבטא במאזן האגודה וישתתף בשכר העבודה של המתנדבים. יותר כדאי להיות חבר אגודה.

    • מאת יורם‏:

      הכסף שנגבה לקרן הפיתוח של האגודה אינם תנאי לרכישת המגרש או בית.

      זו רק סמנטיקה.
      המצב הנכון הוא כזה: אתם רוצים המלצה בכדי לקנות קרקע מן המנהל? אם כן, אתם צריכים לבקש להיות חברי אגודה. אם אתם רוצים להיות חברי אגודה, אתם צריכים לשלם הון אגודה.
      זה לא חוקי.
      יש לי מכתב מהמחלקה המשפטית של המנהל ובו נכתב כי "אין להתנות קבלת המלצה בהצטרפות לאגודה"!
      אם לא חייבים להצטרף לאגודה, גם לא חייבים לשלם הון אגודה.

      עוד אמרת

      זה כסף שמשולם לאגודה תמורת השתתפות בהשקעות שביצעה האגודה (במקרה שלנו לאורך 30 שנה).
      גם חבר אגד משלם מניה כשהוא מצטרף לקואופרטיב.

      אם זו הייתה מניה, אז מי שהיה מוכר את ביתו, היה רשאי להעביר את המניה למי שקנה ממנו את ביתו או להמשיך להחזיק במניה למרות שאיננו בעל נכס בישוב.

      אם אתה מדבר על תשלום צודק לאגודה, הרי שתשלום שכזה לא צריך לבטא את ההשקעות שבוצעו בעבר. אלא, את מצב הנכסים הנוכחי בהפחתת ההתחייבויות הנוכחיות.

      אולי לא שמת לב, אבל הפוסט הזה שכתבתי תיאר כיצד בהררית כל תושב חדש משלם על פי חוק לפיתוח תשתיות ותיקות כ-15,000 ש"ח. ומי ישלם את השכירות על התשתיות שיפותחו בכספים הללו?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים