הפתרון הכי יעיל!

אין ספק שהמצב שבו חברי האגודה מחליטים באופן שרירותי על סכום לתשלום עבור הון אגודה הוא הפתרון הכי יעיל והכי מהיר בכדי להשיג כספים.

אין פתרון יותר קל, מהיר ויעיל מאשר לשלוח את היד לכיסו של האחר, לשלוף משם חבילת שטרות מרשרשים ולומר לו "אנחנו נחליט ואתה תשלם!"

לי אין פתרון כזה יעיל ומהיר. יש לי פתרון יותר הוגן וצודק.

פתרון שיביא לקהילה שוויונית ובלי משקעים של "כמה אני שילמתי וכמה אתה שילמת" "ולמה אני שילמתי יותר?".

הפתרון:

אני מברך את פועלם של התושבים הוותיקים ואת "תרומתם" של התושבים הצעירים.
מעולם לא ביקשתי להיבנות על גבם של אחרים.
אני מציע שכל מה שייך לעבר, שייך לכל מי שתרם בעבר.
לעתיד, כולנו מחויבים באופן שווה! מתיישבים ותיקים, צעירים, חדשים ובנים חוזרים.

הפתרון הוא הפרדה!
הפרדה בין הגופים שמנהלים את הישוב.

את הישוב ינהל ועד מקומי שמטרתו לנהל ולספק שירותי קהילה לתושבים. ואת האגודה ונכסיה ינהלו חברי האגודה.
אם תושבי הישוב שאינם חברי האגודה יעשו שימוש בנכסי האגודה, הם ישלמו תמורה כספית הולמת. כספי המיסים (הן של חברי האגודה והן של מי שאינו חבר) יועברו לקופת הועד המקומי.

אם התושבים ירצו להחליט על הקמה או פיתוח של דברים מיוחדים, ההחלטה והמחויבות לאמצעים תתקבל ע"י כלל התושבים.

כזה פשוט וכזה הוגן!

ודרך אגב, אני לא ממציא דברים. זה כבר קיים.

2 אחיי גרים במרחביה (שם קיימת הרחבה) ויצא לי לדבר עם אנשים שגרים בנופית.
גם שם יש אגודה שיתופית והרחבה קהילתית. חברי האגודה השיתופית בנופית בנו בריכה וכל אנשי ההרחבה החדשה שאינם חברי אגודה משלמים תמורת השימוש בה.

איך כמה ולמה? אפשר ללכת לבדוק וללמוד איך הדברים מתנהלים באותם הישובים.

פורסם בקטגוריה אגודה. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

9 תגובות על הפתרון הכי יעיל!

  1. מאת hello hararit‏:

    יפה לראות איך אתה משקיע למען הקהילה ועושה שיעורי בית.
    המשך כך בכיוון הדמוקרטיה והאמת :)
    המון תודה על השקעתך :)

  2. מאת תמי‏:

    אני חושבת שגם בנופית וגם במרחביה מה שנבנה על ידי האגודה לפני ההרחבה שייך לאגודה, על פי חישוב שכזה, יהיה בדיוק מה שמזכירנו אמר לך – שמתיישב חדש שאינו חבר באגודה יצטרך לשלם עבור שימושם של ילדיו במגרש הספורט, מועדון הנוער המועדון וכדומה.

    • מאת יורם‏:

      היי תמי,
      אין לי בעיה לשלם תמורת שירותים שאני צורך.
      מה שנאמר לי בישיבת הוועד היה בהקשר מסויים. ההקשר היה "כיצד אנו עלולים להכביד על חייך".
      ולכן נאמר לי תשלום מופרז לכל הדעות של 500 ש"ח לחודש עבור שימוש במגרש הספורט.

      עלות השימוש לא תהיה לפי מה שהמזכיר אומר. עלות השימוש צריכה להקבע לפי קרטריונים ריאלים.
      דבר שני, חשוב לציין כי מידת האמון שאני רוחש למערכת הניהול בישוב היא מאוד קטנה.
      הרי כאשר חסמו אותי מהפורום, אמרו לי שהאתר נבנה בכספי האגודה. אך, כאשר פורסם הדוח של הוצאות האגודה לשנים 2011 ו2012 לא ראיתי שום איזכור לגביי ההוצאה הכספית על בניית האתר.
      מה גם שאני לא התעצלתי ובדקתי את נושא התשלום על תחזוקת האתר ואת הממצאים שלי פרסמתי כאן
      צריך לבדוק באמת מה שייך לאגודה ומה לא שייך לאגודה.

      • מאת משתכנת בהרחבה אחרת‏:

        שלום לכם,
        מה שנוגה ענתה ליורם על ועד מקומי מול אגודה מוניציפלית – שאפו על כל מילה שלה – ככה צריך/נכון להתנהל ישוב – ועד מקומי חוקי. ולא שהאגודה לוקחת לעצמה את סמכויות הוועד המקומי וגובה מיסים הרבה מעבר למה שהחוק מתיר.
        מגרשי ספורט בישוב, גני שעשועים לילדים בד"כ נבנים בכספים שהמועצה משיגה לישוב – בתקציבים לא רגילים = תב"רים. כך שיש להניח שהישוב לא בנה מכספו מגרש כדורסל או כדורגל או גן שעשועים. תבררו את זה.
        צריכה להיות הפרדה ברורה ומאובחנת בין ועד מקומי לאגודה השיתופית. אין חובת התאגדות על פי שום גורם במדינה המחייב הצטרפות לאגודה תמורת מגרש בית בהרחבה של קיבוץ. כל שירותי האקסטרא (כמו אינטרנט חינוך וכו..) שישנם בקיבוץ צריכים להיות משולמים לקיבוץ רק ע"י הצרכנים לא ע"י כולם באופן גורף. ניהול ישוב ע"י ועד מקומי כמעט ולא עולה כסף. ואילו ניהול יישובי קיבוצי כמנהגו עולה הרבה מאוד כסף (מנהל קהילה, יו"ר קהילה מזכיר הוועד המקומי וכו…). תושבי ההרחבה וחברי הקיבוץ אלה שתי קהילות שצריכות לחיות בהרמוניה ולא בסמביוזה.
        משפחה מההרחבה שאינה חברה באגודה השיתופית שצורכת חינוך בישוב תשלם אגרת חינוך משפחה שצורכת בריכה בישוב תשלם מנוי וכו…, לא יעלה על הדעת שתושבי ההרחבה שאינם חברים באגודה השיתופית קרי אינם חברי קיבוץ צריכים לשלם לקהילה כמו חבר קיבוץ – חברי קיבוץ ותושבים בהרחבה הם לא אותו דבר. וקהילה לא בונים בכסף!

  3. מאת נגה‏:

    במשגב, זה לא כ"כ מדוייק- למעשה זה לא מדוייק בכלל
    ובפרט בהררית:
    האגודה כבר הרבה זמן משתמשת בכספי הועד המקומי כדי לבנות ביישוב ולכן מבני הציבור שבהררית כרגע הם לחלוטין לא של האגודה אלא של כלל הישוב!
    המזכיר בעצמו התרברב שנה שעברה שהמועצה מימנה את בניית המועדון החדש אז להגיד עכשיו שזה של האגודה? מה פתאום!
    והמועדון הישן- המבנה: הסוכנות בנתה אותו, לא לאגודה ספציפית אלא ליישוב.
    הקרקע- קרקע מדינה- לא קרקע פרטית.
    כך גם לגבני גן השעשועים ומגרש הכדורסל.
    יש עוד איזשהו מבנה ציבור בהררית שפיספסתי?
    אה, ואל תשכחו שבהררית גובים מיסים גם משוכרים ובמיסים האלו (שהם לא רק מחברי אגודה) משתמשים בשביל לתחזק את הקיים.
    להגיד שמה שיש בהררית כרגע הוא של האגודה זה רחוק מאד מאד מלהיות מדוייק.
    אני מוכנה להניח שמעט שבמעט שבפיתוח האגודה אכן השקיעה מהונה, זה כנראה בטל ב- 60.
    אבל בשביל זה שיחשפו את כל הכספים שהתקבלו מהמועצה ומה עשו איתם (למועצה הם דיווחו כל שנה מה נעשה עם הכספים- או לפחות היו אמורים לדווח) ויראו שהאגודה אכן ממנה משהו מכיסה.
    אם באמת האגודה הייתה בונה משהו מעבר לבסיס (בריכת שחיה, חדר כושר) היה על מה לדבר, אבל כאן מדובר במבני ציבור בסיסיים, ללא כל אקסטרא וזה שייך לכלל התושבים!
    רוב כספי האגודה מבוזבזים על משכורות ורוב מוחלט של הפיתוח, תשתיות וענייני ציבור נעשים מכספי הועד המקומי. כל סכום כסף שמועבר דרך המועצה הוא בהגדרה כספי ועד מקומי!

    • מאת עוד מחשבה‏:

      מכיון שהאגודה והישוב הן כרגע זהויות חופפות קשה להפריד. מבנה ציבור שהוקם על ידי הסוכנות או גוף אחר משופץ עם כספי אגודה למשל, מועדון חברים נבנה בחלקו מכספי מועצה וחלקו מכספי אגודה, רוהט על ידי האגודה, מגרש ספורט ששופץ על ידי האגודה, גינון ועוד ועוד. פה לא מדובר בבריכת שחיה אלא בפרטים שנמצאים מפוזרים בישוב ובמבניו. מתבקשת פה עבודת חשבנואות מסובכת ואיך משלמים? פר שימוש, חודשי כתוספת למיסים? ובשביל מה?? ישנו גם מבנה משרדים שהאגודה עומדת לרכוש וההכנסות מורידות מהמיסים, אם כך גם סכום זה צריך להכנס לחישוב… למה כל זה נחוץ? לטעמי יוצר עבודה מסובכת ומורכבת עבור המזכירות (או שאולי לא צריך אותם, כפי שהוצע, מישהו מתנדב לחשב ולגבות?) ויוצר בעיה קהילתית. לדעתי צריך להודיע לכל מתעניין בקניה של מגרש או בית שהון האגודה אינו מתוקף חוק מדינה, אלא החלטה פנימית של הישוב. להסביר את הרציונל שלו, להדגים עם ישובים אחרים, להראות במה הון האגודה מושקע- בפיתוח הישוב עבור כולנו, להסביר את הבעיתיות באי חברות באגודה וכך הלאה. כפי שהבנתי במקומות אחרים זה עובד.

      • מאת יורם‏:

        טוב שנתת את את "העוד מחשבה שלך".
        אני העלתי רעיון וכדאי להסתכל ולבחון אותו מכל הכיוונים באמצעות דעות ומחשבות מכל מיני צדדים.
        אני אומנם לא עוסק בתחום עבודת החשבונאות, אבל לדעתי ברגע שהחלטת על עקרונות מסויימים, תהליך החישוב הופך לתהליך טכני.

        הנקודה היא שככל שהזמן יחלוף וככל שיהיו יותר הוצאות תחזוקה, כך החישוב לשיטתך יהיה יותר מסובך.
        הנחיצות בפתרון שכזה של הפרדה הוא בכך שאני חושב שאם ככל שההפרדה תבוצע מהר יותר, כך יטב לכולם וכך יפחתו גם תחושות הקיפוח וחוסר האמון.

        בעיני צריך להפריד בין בעלות על נכס לבין השבחה ו/או תחזוקה של נכס.
        לגביי בעלות על נכס, העניין מאוד פשוט. אם הנכס בבעלות האגודה, ניתן לחשב את עלות השימוש בו.

        תחזוקה ו/או השבחה של נכס זה מצב קצת יותר בעייתי. אני מסתכל על זה כך:
        הוצאות תחזוקה או השבחה (השבחה כמו ריפודי מושבים למועדון וכדומה) הם תלויי זמן וערכם פוחת עם השנים.
        חשוב להבין שהוצאות תחזוקה תמיד יהיו, זה טבעם של נכסים. ולכן גם מתיישב חדש יצטרך לתת את חלקו בהוצאות התחזוקה כאשר ידרש.
        ומשום כך, אינני סבור שהוצאות תחזוקה שנעשו במהלך השנים, מקנות לחברי אגודה בעלות עליהן.

        מבנה משרדים?
        אין לי בו צורך!
        זו למעשה סיבה נוספת למה צריך הפרדה.
        אינני מעוניין בגוף שעוסק בהקמה של מיזמים כלכליים או בעל הרשאה לספקולציות פיננסיות (היום זה בניין משרדים, מחר זה אגרות חוב ומחרתיים אולי השקעה בקרן הון סיכון, מי ישמור שזה לא יקרה?).
        אני מעוניין רק בגוף שמטרתו לספק שירותי קהילה.
        אני חושב שבמקרה של בניין משרדים, הרווחים צריכים לעבור אך ורק לחברי האגודה. והם גם צריכים לשאת בהוצאות הנלוות לניהול נכס שכזה (כדוגמת שעות העבודה של המזכיר ו/או המזכירה שעוסקים בהשכרת המשרדים).

        לדעתי, יהיה לך קשה להסביר את הרציונליות בהון אגודה.
        איך תסביר לאנשים מדוע תשלום הון אגודה נקבע בקביעה שרירותית וללא שיטה המבוססת על צדק והוגנות?
        איך תסביר לאנשים מדוע חלק מהאנשים שילמו סכום אחד וחלק סכום אחר?

  4. מאת אבי סלסי‏:

    הפיתרון הכי יעיל מבחינתי זה להניח לתודעה השיפוטית ולעשות….
    "לפיתוח היכולת של החברים ביישוב ליצור הסכמה סביב אמנה חברתית נורמטיבית המתבטאת ברשתות חברתיות המבוססות על יחסי אמון והדדיות בין מרכיביה.
    הלכידות החברתית מאפשרת לחברי הקהילה לממש באופן וולונטארי את שותפותם במרחב הציבורי
    ולחוש שייכות, מחויבות ומשמעותיות.
     קהילה חסונה מאפשרת לכלל חבריה להרגיש שייכים משמעותיים ומחויבים באמצעות מערך רשתות חברתיות מבוססות אמון והדדיות." (קורס ועדים…)
    בואו לתחיל עם נוהג "קבלת שבת" ללא קשר לרגע למה שקורה עכשיו ונייצר פעילות אצלנו במרחב הפרטי
    כולם מוזמנים היום יום שישי ב18:00 אצלנו בחצר נסגור את השבוע כמו שאנחנו יודעים
    שבת שלום
    אבי

  5. מאת אבי סלסי‏:

    תנועת אור למשימות לאומיות
    אני בקשר איתם כבר מזמן מקבל עדכונים….
    ממליץ להירשם לאתר
    http://www.or1.org.il/HTMLs/Home.aspx

    יש סקר למי שרוצה להשתתף
    איך משפיע המעבר לנגב ולגליל על המשפחה?

    שלום רב!
    נשמח אם תוכלו לענות על שלוש השאלות הבאות, אשר נשלחות אליכם בעקבות המעבר שביצעתם לאזור הנגב או הגליל בשנים האחרונות.
    דעתכם חשובה וחיונית על מנת שנמשיך לסייע לאנשים נוספים במעבר לנגב ולגליל.
    תודה על שיתוף הפעולה!

    להצבעה בסקר לחץ כאן
    http://surveys.mymarketing.co.il/Service.aspx?__p=upW38WmIjJj8AwcLxKraslhrFnBJI%2fgjWm6CcE8RSSLnBaSIRSd5SJ%2bEM8Vz1nXH&email=avis@artslasi.com

    חשוב לעקוב אחר אופן הפעילות של התנועה והיקף הפעילות שלהם

    אבי

סגור לתגובות.