עם חוקים או בלי חוקים?

בגילוי הדעת הקודם שלי, התייחסתי לשאלה האם בכלל צריך אגודה? והבעתי את דעתי לגביי העניין. אמרתי, שאני מעוניין בקהילה ולא בשליטה. אני לא מעוניין להתחייב לגוף כמו אגודה ולהעניק לה שליטה וסמכויות נרחבות על חיי.

עכשיו אני רוצה לדבר על חוקים ואנשים.

אני בטוח שכל חברי האגודה הם אנשים שומרי חוק, ובחיים הרגילים שלהם הם לא חושבים לעבור על החוקים.
חלק לא עוברים על החוק משום שהם מאמינים שלחוק יש תכלית לשמור על הסדר, הצדק ועל מה שנכון. וחלק אחר פשוט חוששים.
משום מה, כאשר אנשים בקבוצה הם לפעמים משתנים.
אולי בקבוצה זה קל יותר לעשות כל מיני דברים שמהם אנו נרתעים או חוששים, משום שתמיד יהיה מי שילך בראש ומי שיעשה עבורנו את העבודה השחורה.
אני מניח שבקבוצה יש גם אנשים עייפים וטרודים שאין להם כוח וזמן לקרוא את כל החוקים.
אלה, בדרך כלל הולכים שולל אחר טענותיהם של אחרים.

קראתי את התגובה הרשמית של הועד לגביי הון אגודה ובה נאמר "אנו רוצים שעניין הון האגודה יוחלט ע"י חברי הקהילה ולא מתוקף חוק מדינה כזה או אחר ."

חשבתם על זה?
אומרים לכם "שכולם עושים את זה", "כולם גובים כספים אסורים".
זה נכון!
כולם עשו את זה.
אבל…
הזמנים משתנים. החוקים משתנים וגם דרך אכיפתם משתנה.

כל אדם המעוניין לרכוש קרקע בהררית, צריך לקבל המלצה מוועדת קליטה.
קבלת המלצה תמיד הייתה חיונית אבל מה שהשתנה לאחרונה זה הדברים הבאים:
מנהל מקרקעי ישראל נאבק במשך שנים בגביית כספים אסורים והוא כל הזמן משנה את הדרכים (מי שרוצה לקרוא סקירה היסטורית על כך, מוזמן לעשות זאת בקישור הבא).
בשנת 2011 חוקק חוק התיקון לאגודות השיתופיות ובו הוגדרו לראשונה סמכויותיהן של ועדות הקבלה. החוק נטל מהן חלק גדול מהכוח שהיה להן.
בפסק דין תקדימי של גיורא עפגין שרצה להתנתק מהחברות שלו באגודה בישוב הקהילתי אמנון הובאה חוות דעת היועץ המשפטי לממשלה שבעצם מנתקת את החברות באגודה מהבעלות על הקרקע.

הנתונים הללו גרמו לי לפנות למחלקה המשפטית של המנהל.
כתבתי למנהל וצרפתי את מסמכי הקליטה כפי שנוסחו ע"י הישוב.
במסמכים פורטו הדרישות של אגודת הררית ואת הדרישה המחייבת של האגודה לחתום על מסמך התחייבות להצטרפות לשורותיה בכדי להתקבל לישוב.
תשובת המנהל הייתה שאסור להתנות קבלת המלצה בהצטרפות לאגודה!
בנוסף, צוין כי המנהל מפקח על הסכום שמאושר לפיתוח ולא ניתן לגבות יותר ממה שאושר. זוכרים שבמעגל הקהילה הקודם אפרת אמרה שאם יוחזר כסף מהפיתוח, חצי ממנו ילך לישוב? זה דרך אגב כבר בוטל (באגודה כבר לא מדברים על זה, לפחות משהו טוב כבר יצא מהרעש הזה).
אבל, אתם יודעים מה? "עזבו את החוקים". האנשים יותר מעניינים.
מה עם האנשים?
אתם רוצים לקבל לקהילה אנשים שירגישו שאין פה צדק ואין כאן שוויון?
אנשים שירגישו מרומים?
אתם רוצים אנשים שירגישו שאתם מסתכלים עליהם כעל שק של מזומנים?

חלק מכם חושב בוודאי "המטרה מקדמת את האמצעים", "אנחנו רוצים פיתוח אנחנו רוצים קידמה", "אנחנו חייבים לטובת הכלל לגבות את המס הזה מן הפרט".
"עברנו את זה מספר פעמים. יש אנשים שסירבו ולאחר מכן הם שילמו" "ויש מעטים שסירבו אבל, חכו…חכו… הם עוד ישלמו!".

לא נראה לכם שמה שהיה נראה פעם כמו זרזיף של "סרבנות" הופך לנחשול שרק הולך ומתגבר?
כמו בכל ישוב מבודד במדינה, פעמים רבות התושבים הוותיקים עוברים למרכז לגור עם הילדים.
מה אתם חושבים שכאן יקרה?
יגיעו לכאן אנשים חדשים שיקנו את הבתים הישנים. נראה לכם שהם ישלמו?
נראה לכם שהבנים החוזרים ישמחו לשלם מחצית מהון אגודה, כאשר הם בעצם לא חייבים? מה בסה"כ הם רוצים? רק לגור ליד ההורים.
נראה לכם שהמועמדים להרחבה ישלמו?
חלק מהם הצלחתם "לתפוס" ולהוציא מהם מכתב התחייבות להצטרפות לאגודה (מציע להם לברר עם איש מקצוע בנושא. כדוגמת: גיורא עפגין שהוציא פסק דין תקדימי). וחלק עדיין "לא נפלו ברשת".

מה אתם אומרים, נראה לכם שזה נכון לעבור על החוקים, גם אם זה לטובת בניית מבנים ציבוריים?

והאם אכן הגישה הזו תביא לפיתוח של הישוב והקהילה?
לגביי אלו שטוענים
"איך נפתח את הישוב?"
"מה הפתרון?"
"מה עם אלה שכבר שילמו? זה לא פייר שרק הם ישלמו."

בפעם הבאה, אני אכתוב למה אני לא רוצה לשלם הון אגודה ולאחר מכן אציע פתרונות להון אגודה.

פורסם בקטגוריה אגודה. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

3 תגובות על עם חוקים או בלי חוקים?

  1. מאת נגה‏:

    כל הכבוד יורם!
    שימו לב שאמנם כל אגודה רשאית להחליט כמה לגבות הון אגודה אבל:
    1. אגודה שקבלה זכות להמליץ על רוכשי קרקע איננה רשאית בשום אופן להתנות באיזשהיא צורה את ההמלצה עם התשלום או את ההמלצה עם הצטרפות לאגודה!
    2. אגודה אמנם רשאית לגבות הון אגודה אבל מה שגובים בישובים זה לא בדיוק הון אגודה. הון אגודה זה כמו מניה (למשל באגד- שהיא גם אגודה שיתופית). הון אגודה זה אומר שכשעוזבים מקבלים אותו חזרה! אם הסכום שגובים הוא סכום שלא מוחזר כשעוזבים אז זה לא הון אגודה!
    3. את הטריק שלגבות קרן בלתי חוזרת או כל שם אחר- אגודה רשאית לגבות- אבל היא לא רשאית לחייב את כל מי שרוצה לקנות קרקע לשלם!
    4. כשגובים סכום על הצטרפות לאגודה מן הראוי שהוא יהיה שווה לכל המצטרפים- צמוד למדד וללא הפליה (בין בנים של חברי אגודה לסתם אזרחים למשל).
    בוודאי שאין זה הוגן שתשב חבורה של חברי אגודה ותחליט 'באופן דמוקרטי' שמי שירצה לקנות קרקעות מדינה בישוב 'שלה' ישלם כך וכך אבל אם זה הבנים שלהם (של המחליטים) הם ישלמו חצי. למה? הם ישתמשו פחות בתשתיות שכיביכול בונים???
    תזכרו משהו חשוב, שאמרו אותו לפני (חכמים ממני): מדינת ישראל קיימת גם אחרי השער הצהוב! החוק לא נעלם שם

  2. מאת יורם‏:

    היי נוגה,
    לקחת לי חלק מהמילים שרציתי לכתוב בפוסט הבא :-)

  3. מאת עוברת אורח‏:

    נכון מאוד. דברי טעם כתבת.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים