מעגל קהילה – נייט, מעגל הקשבה – דה, מעגל בדיחה – יאאאאהההה

אתמול השתתפתי "במעגל הקשבה" המכונה גם  "מעגל קהילה". לי אישית זה נראה כמו "מעגל בדיחה" "ומעגל של ביזבוז זמן". לומר לכם את האמת, הציפיות שלי לא היו בשמים מהמעגל הזה. תמי לובין טרחה להזהיר בהודעה שלה בפורום מאופיו הצפוי של מעגל הקהילה הזה.

קהילה שלמה היתה צריכה להתמודד עם שאלות, להחליט החלטות, להציג הוכחות ועובדות ולהתמודד עם ביקורת. במקום זה, מה עושה אותה הקהילה? מקשיבה.

כמו מה זה נשמע?

ככה………………………………………………………………

סתמי, חסר משמעות, משותק, וללא כיוון.
זו פשוט הייתה בדיחה שבזבזתי עליה את זמני.
בשביל הקשבה לא הייתי צריך להגיע למעגל קהילה.
הרי לשם כך נועד הפורום. בפורום אני כותב ואתם מקשיבים, אתם כותבים ואני מקשיב.
ופלאי הטכנולוגיה מאפשרים לנו לדבר, להקשיב ולהתמודד בעת ובעונה אחת מבלי לחשוש ובזמן שנוח לנו.
אתם מוזמנים לרשום כעת את מה שיש לכם לומר, אני לא אמדוד לכם בסטופר, 3 דקות. קחו את זמנכם, כיתבו את כל העולה על רוחכם, יש לכם יותר מ3 דקות ואני אקשיב ואתמודד ומצפה שגם אתם תעשו כך.

ולאנשים הרבים שלא נכחו במעגל, להלן תמלול מתומצת של "מעגל הבדיחה"

איש קהילה 1 : בא להקשיב…. (אותי מעניין אם מי שאומר שהוא בא להקשיב, זה אומר שהוא חושש לדבר)

איש קהילה 2 (נחשו מי זה?): רבותי, האינטרנט הוא כלי אדיר שיכול לשנות את החיים בקהילה וליצור מעורבות, אז תשתמשו בו (עיניים מזוגגות, מביטות, שואלות משתוממות…)

איש קהילה 3: חושש לדבר… (מעניין כמה מהחוששים לא באו למעגל? עשיתם בשכל, חסכתם 90-100 דקות מייגעות) . . .

איש קהילה G (נחשו מי זה?): אני לא שילמתי, הרחבה אחרת לא שילמה זה לא פייר שרק החדשים ישלמו (עיניים עייפות מסתכלות ומשותממות מהיכן המרץ הזה להמשיך לבקר? תגיד חבר, למה שלא תנוח? למה שלא תצלול למעמקי "קונצנזוס השקט"?, בשביל מה אתה מתאמץ כל כך? יש לנו וועד והוא יחליט, אז די, די אתה עושה לי חור בראש… איזה מזל שיש מעגל הקשבה ובו אני צריך להקשיב לך רק 3 דקות. יחי מעגל ההקשבה!!!!)

. . . .

איש קהילה K: אני שלמתי פחות, אז מה? באתי בתקופה טובה, הרווחתי. (הינהוני הסכמה)

איש קהילה X: אני מצדיע לוועד על פועלם ומסירותם (מחיאות כפיים סולדיות ולחיים סמוקות מחדוות הסולידריות המדומה).

איש קהילה Y: אני נגד השמצות והכפשות! וצריך להוקיע את המשמיצים (המשמיץ רק מקשיב, הוא לא יכול לדבר, 3 הדקות שלו כבר עברו ועכשיו הזמן להקשיב).

איש קהילה Z: אני סובל כבר מספר ימים (חברי האגודה מביטים בו בהבנה, עיניים שואלות: איך?  איך זה קרה? איך נתנו לזה לקרות? אנחנו צריכים לחסום, אפילו בYNET חוסמים)…..

הקשבה….

הקשבה…..

הקשבה….

הקשבה….

היו שם 32 אנשים כפול 3 דקות, זה יוצא 96 דקות. אלו היו 96 דקות של הקשבה. הקשבה בלי התמודדות עם שאלות או עם ביקורת. רציתי סיעור מוחות וקיבלתי הרדמת מוחות.

 

 

פורסם בקטגוריה כללי. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

18 תגובות על מעגל קהילה – נייט, מעגל הקשבה – דה, מעגל בדיחה – יאאאאהההה

  1. מאת אחת,לא חברה‏:

    יורם לא ציפיתי שיהיה משהו אחר ממה שהיה. לפי מה שהועד שלח אתמול (הדוח) וההודעה שמזכיר הישוב לא יהיה, הבנתי שלא הולך לקרות הרבה בערב. (מזל שלא יכולתי לבוא).
    עצוב מה שקורה, עצוב שדווקא בתקופה כזו שיש התעוררות כלל מדינית/עולמית לגבי העוולות של הממשל/המערכת/בעלי הממון, הררית עדיין ברובה ישינה. עצוב שכשאני מדברת עם אחרים שגרים פה הם בעיקר מגוננים על כך שהם כן שילמו ואם הם שילמו כולם צריכים,כי אחרת הם ירגישו פראיירים. באמת לא ברור לי העניין הזה שאם אני נפגעתי אני רוצה שגם אחרים יפגעו..(הרי את ילדינו אנחנו מנסים ללמד אחרת).
    אני מפרשת כוחניות והפחדה כפחד מהלא ידוע, כפחד מדברים שעוד לא באמת ברורים לנו,אבל נוח לנו לא לדעת..
    מחזקת את ידיך יורם! מקווה שהתחלת פה גל של שינוי..

  2. מאת ralandshut‏:

    יורם בוקר טוב,
    קראתי את דבריך וחבל לי שנאלצת לעבור את החוויה המשמימה הזו . שתיקת הכבשים הזו לא חדשה. אנשים שותקים כי מפחדים לדבר או פשוט אין להם מה לומר (כן גם זה קיים). מבלי להיות נוכחת, אני יכולה כמעט לנחש מי היה, מה אמר, או מי שתק ובא להקשיב. זוהי תמונת המצב וזה אופי ההתנהלות של הישוב. מעגל קהילה במקרה זה היה כישלון ידוע מראש – הוא יעיל כשמופעל על ידי קהילה (אין כאן דבר כזה) של אנשים איכפתיים שחשוב להם להיות מעורבים בעיצובה ואינם חוששים להביע דעתם.מי שרוצה לשנות צריך לחשוב על דרך אחרת כנראה.

  3. מאת תמי‏:

    כששמעתי שהמזכיר לא יהיה חשבתי לתת לזה סיכוי והגעתי בשמונה, אז נודע לי שזה אמור להיות בשמונה וחצי. איתן היה שם לבדו מסדר את האולם ושאל אם אנחנו רוצים לעזור לו. אמרנו ש"לא בא לנו" – תגובה מאד לא אופיינית לנו בדרך כלל. בשמונה וחצי כבר צנחתי מעייפות אחרי עשר שעות עבודה ויום שהתעוררתי בו בשלש לפנות בקר בגלל התרנגול של איתן שממשיך להעיר אותנו למרות הפנייות שלנו אליו אישית ולמזכירות . אז החלטתי שבמקום להתעגל אלך לישון – אני מבינה שצפיתי את העומד להתרחש וטוב שזכיתי לישון עד לשלש בבקר היום.

    ניסיתי להירשם לתגובות באתר אבל מסתבר שכיון שהכנסתי קודם את המייל שלי, כשרציתי להירשם, המייל נחשב כבר תפוס. מה עושים?

    תמי

    • מאת יורם‏:

      היי תמי,
      בשביל תגובות אין צורך להרשם. רק להגיב בעמוד המתאים ולציין מייל (בהמשך אני אבדוק אם יש אפשרות להוריד את השדה של המייל בכדי שלא יבלבל אנשים).
      השדה של הרשמה לעדכונים הוא עבור כל מי שרוצה להתעדכן ברגע שיש פרסום חדש בפוסט. נראה לי שכל מי שמגיב להודעה כלשהיא ורושם את המייל שלו, נרשם לרשימת התפוצה של האתר.
      תמי וכל אחד אחר שיש לו שאלה בנושא האתר, מוזמן להתקשר ולשאול 04-6785333
      כמו שאמרתי לא היו לי ציפיות מהמעגל, אבל היי הרי לא יכולתי שלא להגיע…
      מה היו עושים בלעדי?
      על מי היו מוציאים קיטור?

    • מאת רחלי‏:

      אני חיבת לדייק אותך – זה היה בועז ולא איתן, לבועז אין תרנגול, את הלול הרחקנו מאוד מהבית, לכיוון ההפוך ממכם, כך שאפילו אנחנו בקושי שומעים אותו וישנם עוד לולים, עם תרנגולים, בסביבה…

  4. מאת אחת ממשפחות החדשות‏:

    תראו אני לא היתי אתמול במעגל, אך היתי במעגל קודם ויכולה לדמיין מהיה. מנקודת הסתכלות שלי אני קוראת פה רק ביקורת ושום דבר מעשי אחר שיכול לתרום. זה מאוד קל לנקוד בעמדה המבקרת ולא לעשות דבר זה גם מאוד נוח. אז מה עושים? האם אתה, יורם מסוגל להציע שיטת הדברות אחרת אשר לדעתך לקדם את העניין? בנוסף אני חושבת שזה מואד חשוב להקשיב ודווקא מזה מתחיל הדיאלוג.

    • מאת יורם‏:

      ברוכה הבאה…
      את צודקת. באמת יש כאן רק ביקורת ובאמת שלבקר זה הדבר הכי קל.
      אני בהחלט מתכוון לנצל את הבמה הזו לא רק לביקורת, אלא גם כפי שציינתי לספק מידע, להציג עמדות ולשאול שאלות.
      העניין הוא שעבר עלי שבוע סוער ולא היה לי זמן לכתוב את הכל, כתבתי על הנושאים שיותר מפריעים לי.
      דרך אגב, מה איתך?
      מה את חושבת? על הון אגודה? על חברות באגודה, האם לדעתך כל מי שמתגורר בישוב רשאי להחליט על החיים כאן (לפחות במה שנוגע למה שעושים עם המיסים שלו)?
      האם את חושבת שעתיד הישוב צריך להתחלק באופן שווה, או חלקי או אחר?
      האם את בעד חופש דיבור? או שחופש דיבור צריך להנתן רק למי שאומר את מה שאנו רוצים לשמוע?
      האם את רוצה וועד שמנהל קהילה או מעורבות קהילתית?
      אשמח לשמוע את דעתך

  5. מאת האח הקטן‏:

    טוב, זה באמת לא מפתיע מעגל הקהילה המסורס הזה.
    בעיקר כי באמת רב האנשים מפחדים… שזה אכן דבר מאוד עצוב.
    עצוב שכ"כ הרבה אנשים מפחדים להגיד מה הם חושבים, וגם שחלק מהאנשים מפחדים אפילו להעיז לחשוב דברים מסויימים…

    מצד שני, האיומים של היו"ר שלנו בועז לגרש את הילדים שלך ממגרש הספורט וכד', וגם כולנו שמענו שהמזכירות כבר מימשה את האיום הזה בעבר כלפי משפחה שסווגה כ"אויבת הציבור", אז כנראה שיש לפחד הזה בסיס.
    לא לבחול באמצעים היא דרך ידועה לשלוט במשטרים מסוג מסוים.
    ורוב האנשים עושים את החשבון הקטן שלהם, שהם לא רוצים שיפגעו בילדים שלהם והם מעדיפים להוריד את הראש ולשתוק.

    וסלחו לי שאני לא נוטה לנווט את הכעס אל המזכיר שלנו (שהוא אכן אדם לא סימפטי ולא ראוי גם בעיני), כי מי שאחראי על העניינים כאן הם כל חברי הוועד, ואדון בועז, יו"ר הוועד בראשם.
    אל תתנו להם להתחמק מאחריות ע"י הפניית האצבע אל המזכיר. מבחינה משפטית ומכל הבחינות – הם האחראים.

    ואנחנו אחראים גם, כי אנחנו יכולים לשנות את הדברים.

    • מאת עוברת אורח‏:

      כוונתי לאיומים של היו"ר.
      ועוד יותר גרוע, שזה עובר די בשתיקה.
      זה מזכיר לי סיפור דומה ששמעתי שקרה ביישוב אחר.
      מישהו מהנהלת היישוב, לא זוכרת בדיוק מה תפקידו, איים על תושבת שיסלק אותה מהיישוב, לאחר שהעזה להתלונן שהילד שלו מציק לילד שלה.
      גם שם זה עבר כאילו כלום.
      וזה הכי נורא בעיני.

  6. מאת אבי סלסי‏:

    שלום לכולם
    אחרי כל מהלך ולא משנה מה, יש להתעורר לבוקר חדש….
    לא הייתי אתמול במפגש כמו רבים מהיישוב ואני הקשבתי…. לעצמי
    המסר שיש להעביר בנינו זה …doing
    לעשות…. ויש הרבה מה..ואיך..ואנחנו פנויים לעשייה, להפסיק לקטר ולשחרר קיטור …
    אני התחלתי מזמן וקורס ועדים היה חלק מזה

    אמנות, חשיבה סביבתית וחינוך הן אבני הדרך לפעילות המשלבת יצירתיות
    ביוזמה חברתית/עסקית.
    אני מזמין לקיים מפגש מחולל יצירה, ויצירתיות יש לנו…
    זה הבית שלנו ויש לנו את היכולת לבנות
    לאלה שהקריאה הזאת בנפשם מוזמנים ליצור קשר ללא מורא…

    אבי

  7. מאת תגובות שהועתקו מפורום הררית‏:

    מגיב 1
    כפי שנכתב בהזמנה המעגל נועד "לשתף בתחושות, רצונות ורגשות של חברי הקהילה" וזה מה שנעשה. הוא לא היה אסיפת חברים ולא הצבעה, הוא היה מעגל הקשבה ושיתוף, בעקבות בשבוע האחרון – כך הוצג וכך התקיים. מקוממת אותי הגישה הצינית והביקורתית שלך – אני מבינה שעכשיו הקהילה עצמה ודרך התקשורת שלה אינה מוצאת חן בעיניך.

    אני מאמינה בזכותו של כל אדם להביע את דעותיו (ללא הכפשות אישיות ולשון הרע… שרק פוגעים, דרך אגב, ביכולת לקבל או באמת לחשוב על הביקורת העניינית, אם יש כזו), ומצטערת על הטעות שנעשתה בחסימת הגישה שלכם לאתר ושמחה שזה תוקן, אבל הציפייה הלא ריאלית שלך – שבעקבות כמה מיילים ביקורתיים ישוב שלם ישנה את דרך ניהולו (שכנראה כן מוסכמת על רוב התושבים), פוגעת בראייה שלך את הדברים לדעתי.

    ברור שישנם דברים שיש לתקן ולשפר. יחסי אנוש ונהלים ודרכי התמודדויות עם בעיות שונות שעולות בקהילה. שום מקום או אדם אינו מושלם וטעויות נעשות ונעשו. אני מקווה שמעגלי קהילה כאלה כן יעלו על פני השטח את הנושאים והבעיות וגם יובילו לשינויים.

    לפי מה שהבנתי נושא "הון אגודה" יעלה באסיפה קרובה לדיון נוסף והצבעה.

    מגיב 2
    מעגל קהילה אינו חובה…השתעממת? נרדמת? לא קיבלת את מה שרצית? הדלת נשארה פתוחה, אפשר לקום וללכת.
    וכל הציניות והלעג , בשביל מה? איפה זה משרת אותך? לצאת וללעוג לאנשים שבאו להקשיב ולהשמיע, ובעוונותיהם לא אמרו את מה שרצית לשמוע? מה השגת בזה?

    • מאת יורם‏:

      בחרתי במתכוון בכותרת פרובוקטיבית ובשילוב סאטירה.
      משהו פעם אמר "שזה קשה לכוח השולט לשלב הומור במעשיו, אך הסאטירה היא מנגנון הבקרה של אותו הכוח".

      עשיתי זאת בכדי לעורר את האנשים.
      אתם מדברים על הקשבה ואתם לא שמים לב שיש כאן בעיה חמורה יותר?
      מדברים איתכם על אנשים שפוחדים לדבר ואתם מייצרים מעגל הקשבה שמורכב מאנשים שלא פוחדים לדבר?

      אני לא חבר אגודה ולכן אני לא צד בהחלטה שתעסוק בשאלה: כן הון אגודה או לא הון אגודה (אני את הצד שלי בעניין יציג בהמשך).
      לרגע גם לא נפלתי באשליה שאני אצליח "במעגל הקשבה" שכזה לשנות משהו.

      כאשר אני רואה ויודע שיש אנשים שחוששים לדבר…
      לי ברור שיש כאן בעיה.
      תסבירו לי איך זה שבמעגל של כ-30 אנשים, אף אחד לא טורח לדבר על המצב הבעייתי של החשש לדבר.
      כולם תמימי דעים שהמזכיר לוקה ביחסי אנוש, אך הוא עלאק "גאון פיננסי בעל שיעור קומה" שלא ניתן להחליפו, במעגל הובעה הזדהות מלאה עם "סבלם" של הוועד שנושא בנטל הניהול.
      ואני מציע מעורבות חברתית "שתסיר את נטל הניהול מהוועד".

      אני חוזר ושואל אתכם "איך זה שאף אחד לא מדבר על החשש לדבר?"
      על כך שאנחנו חיים בקהילה שחלק מאוד גדול בה חושש לדבר?
      אני הייתי שם פעם במצב הזה, גם אני חששתי לדבר. ואני בטח ובטח שמבין לליבם של אלו שלא רוצים למצוא את עצמם בליבו של עימות כוחני.
      ברור לי גם שלא כולם בנויים לעימותים.

      אבל מה אתכם?
      מעגל ההקשבה הסתיים, ואני שואל אתכם "איזה תובנות הפקתם ממעגל ההקשבה?"

      אסיפת הצבעה כן הון אגודה לא הון אגודה?
      זה כל הלקח?
      ומה עם השאלה היותר חשובה "איך אתם מתכוונים להתמודד עם המצב הנוראי הזה, שחלק מהאנשים חושש לדבר, שחלק פשוט התייאש מלהיות מעורב, שחלק לא רוצה יותר את האנרגיות השליליות הללו כאשר יש חילוקי דעות?
      איך?

      אני מאמין שבכדי לשנות, צריך לצאת מאזור הנוחות.
      קל לנו לשקוע בעולם הפרטי שלנו, קל לנו לתת למישהו את המושכות וללכת לישון.
      אבל, היי לאן אתם הולכים? באיזו דרך אתם מובלים?
      דרך של פחד לדבר? דרך של סתימת פיות? דרך של ניתוק מהקהילה?
      באיזו דרך אתם בוחרים?

      ואם כבר אני בשוונג, אז אני אנצל את ההודעה הזו בכדי להגיב על מה שנאמר בפורום.
      אמרו הכפשות ואמרו השמצות.
      אני השמצתי? אני הכפשתי?
      אני אמרתי את האמת!
      סיפרתי את תחושותי.
      סיפרתי על הדרך הכוחנית והתוקפנית שבה נהגו בי.
      ואת יודעת מה?
      עצם זה שחסמו אותי בפורום ואף מחקו אותי ואת לימור מרשימת תושבי הררית, רק מוכיח שדרכם של אלה שאת טוענת שהשמצתי, הייתה דרך כוחנית ותוקפנית כפי שטענתי.
      לבוא ולומר "זה לא הוא, זה המזכיר"
      נו באמת… נא לייחס לי קצת יותר יכולת מחשבה עצמית.

  8. מאת מגיב 3‏:

    אני בחרתי שלא להיות במעגל הקהילה כי פחדתי שיהיו עימותים ואני לא מחבבת אותם. אבל להפתעתי שמעתי כי הייתה אווירה נעימה ורגועה עד כמה שאפשר. מטרת המעגל היא לא להגיע לפתרונות אלא לאפשר לאנשים לומר את אשר על ליבם. ולכן אני מופתעת שהרוע ממשיך לצאת החוצה בלי סכרים. אני מסכימה כי לא די במעגל קהילה לגרום לנו לשכוח כי יש בעיות על הפרק אבל אני חושבת שאפשר וצריך להניח לדברים לשקוע. יותר מדי דיבורים על קומבינות, אסטרטגיות,אינטרסים והכל ביישוב כזה קטן. זה מקלקל לי את החוויה של לצאת החוצה ולפגוש אנשים כי רק על זה מדברים ונוצרים כל מיני מחנות.
    אני פונה אל יורם ודוד- שחברותם יקרה לי מאוד- ומבקשת אם אפשר לחשוב על פתרונות חיוביים ולא על הרוע. שוב, אני לא תמימה מספיק בשביל לחשוב שהכל מאחורינו אבל למען חיי היום יום אפשר וכדאי למתן קצת את התגובות.

  9. מאת דוד***‏:

    מגיבה 3 יקרה ואנשי הררית,
    יורם צודק בטענתו. בעצם במחשבה שניה, זו היתה מטרת המעגלים הראשון והשני. מעשה זמרי: ביד אחת התנערו מהמעשה ("ראובן יזם את הצנזורה – נידוי יורם ולימור מהאתר",
    עות מנהל האתר, "אין אנו דוגלים במדיניות סתימת פיות") , וביד השניה נכנס מעגל של פיוס :
    יבואו חברינו ויעשו עוברינו את המלאכה (ועוד קוראים לזה רצון הקהילה!): בלי יוצא מן הכלל מי שדיבר מהשכונה הצפונית שלח את חיציו ליורם ה"בוגד במלכות",
    הוותיקים כולם זמרו את זמר "ההליכה בתלם" והיו ביניהם שהטיפו ונזפו בסורר "אנו מוכנים לאפשר לך לגור בגן עדן זה אלא אם תיישר קו ותרכין ראש שפל ורופס. באיזה רשות וזכות חלק מהם דיברו באופן פוגע וגס כלפי בן האדם?! לעזאזל, תשלם את הכסף כדי שיהיה לנו טוב יותר, העובדה השולית שאיש מהם לא שילם סכום כזה או לא שילם כלל היא כלל לא רלוונטית.
    אגב נזכרתי שתנאי הקבלה שהגעתי להררית היו קורס מדיטציה שעלה כמה אלפי דולרים לי ולשני ילדי. זאת שילמתי, אך לזה לא קוראים הון אגודה.
    המעגל היה אמור להתנצל בפני יורם ולבקש את סליחתו על ההתנהגות של הועד שבשתיקתו היה חלק מהתנהגות הדוברים הבריונית (איומים שאמורים להפחיד! אתה רוצה שילדיך ינודו – במגרש המשחקים וכו').
    אגב פחד. ודאי שאנשים פוחדים או חוששים לדבר נגד או לעשות בניגוד לזרם הרוחות. פחד זה מוגבר ומחוזק בהתמדה (טופח ע"י הקודם בתפקיד), באיומים, בהתנהגות כוחנית, בשיסוע הראובן הלז ב"סורחים". כולם מכירים זוג שלאחר זמן רב של עמידה בפרץ נכנע ללחצים הבלתי פוסקים, שילם ונדם.
    אני אישית אויימתי לא אחת. שתי דוגמאות: נשניסיתי לגייס חברים לכיתת כוננות הלכתי לתומי לבקר אצל כמה צעירים. ובתור קבלת פנים שאלו אותי בטון מאיים (היה זה ימי בחירות) מה אני מנסה לעשות בפעילות שלי. עניתי "סדר" ואז רמזו לי בשפת גוף ובטונים עבריינים (מכיר אותם מחבורת רחוב שהדרכתי בקטמונים בירושלים) שמוטב שאזהר. אמרתי שלום והלכתי לבלי שוב. אותי זה לא מפחיד, אבל זה בהחלט לא נעים. מקרה שני היה בפגישה אצל מזכיר הישוב עם מיכל ולנסי ,הנ"ל התחיל לצרוח וגרש אותנו מהמשרד. כהמשכנו לשבת הוא איים שיזמין משטרה אם לא נסתלק. הרגעתי אותו בדיברי כיבושים והמשכנו את הפגישה, אבל ראיתי איך מיכל ממש לא נעים לה מהיחס החביב הזה של האיש המגודל, זה בהחלט היה מפחיד

    מעגל הקהילה האחרון כמו קודמו, היה מגמתי, ניצל את רצונם האמתי של אנשים לדבר להתכנס למצוא את המשותף. הייתה זו מניפולציה משומנת לקידום "האמת" (לך דע מה היא) של ההנהלה. יותר לא אשתתף במעגלים כמות חכמים רואי הדברים לפני והאחרים שבחרו להיות בבית. שיתגלגלו להם המעגלים בלעדי

  10. מאת משפחה חדשה‏:

    התושבים – אנחנו – יכולים להחליט איך ייראה היישוב שלנו:
    אם נשתוק ונהיה פסיביים, נמשיך לחיות במקום ששוררים בו אי נעימות, תוקפנות, סתימת פיות, אי סובלנות כלפי דעות שונות, העמדת השיקול הכלכלי כערך עליון ועוד דברים מהסוג הזה,
    אם נתאחד ולא נסכים לכל הנ"ל, יהיה לנו יישוב שנעים לחיות בו וממילא ערך הדירות יעלה,
    בעיני יותר חשוב מהסכמה/אי הסכמה על הון אגודה/לא הון אגודה, הוא להסכים שלא מקבלים בשום פנים התנהגות כמו הנ"ל. אף אחד ביישוב לא צריך להעליב, להשפיל או לתקוף מילולית מישהו אחר בגלל דעותיו. אנחנו צריכים לדעת להכיל דעות שונות ולהתמודד עם כל מקרה לגופו.
    אף אחד ביישוב לא צריך לפחד להביע את דעתו, וכולנו צריכים לתמוך בזכותו לעשות זאת, גם אם דעתו רחוקה 180 מעלות משלנו.. בטח לא "לסמן" אנשים ולהתנכל להם או לילדיהם. מה זה – גן ילדים? אנחנו אנשים מבוגרים שגרים פה בשכנות ולא חיות שנלחמות על טריטוריה.
    צריכה להיות שקיפות בכל ההחלטות, כלפי כולם. אנחנו צריכים להתנהל כמו חברה נאורה, ולא להיגרר אחרי דרכים נלוזות כמו סתימת פיות והסתרת מידע.
    אחרי שנגיע למצב הזה, נוכל לדון בכל נושא כלכלי בצורה הכי טובה וישרה.
    אולי יורם – או כל אחד אחר – לא היה מתנגד לשלם הון אגודה, אילו היו מציגים לפניו מלכתחילה בצורה כנה את האמת לגבי הכסף הזה ומאפשרים לו לדעת להיכן הולך הכסף. וכן – מאפשרים לו בכנות להחליט מה נכון עבורו.
    אתה, או את, מההנהלה או מוועדה זו או זו, שחושבים שהם יודעים מה הכי טוב ליישוב ורוצים להחליט עבור כולם – זה לא ככה. תפנימו. הדרך הזאת לא תוביל למשהו טוב.
    אם הרבה לא רוצים לשלם, אז אי אפשר להכריח אותם. אנחנו לא משטרה והחוק במקרה זה לא לצדנו.
    אם רוצים שכולם ישלמו, אפשר בדרכי נועם להסביר מה היתרון בזה לכולם, ולקוות שזה יצליח – עובדה שביישובים אחרים זה מצליח.
    אז באיזה יישוב אתם מעוניינים לחיות?

  11. מאת אחד מהחוששים‏:

    מקריאה של האתר אט אט הדברים מחלחלים ואני מבין שהשקט אם קיים כאן הוא שקט מדומה.
    שמעט אנשים מחליטים החלטות עבור אחרים זה נוח אבל לצערי עם הרבה איוולות.
    ובאמת גם אני חושש להגיד מה אני חושב, אפילו שאני לא מזדהה בשמי.
    מעריך את אלה שכן אומרים מה הם חושבים ורוצה שאנשים יתחילו לדבר ולהפתח
    ונרגיש מאוחדים יותר כי כולנו בסופו של דבר חיים כאן ביחד.

  12. מאת יוסף‏:

    האם היה מנחה מקצועי שזה מהות עיסוקו בהנחייה הטכניקה זו?
    אולי היה כאן ניצול רע כפי הכתוב לעייל של דרך עבודה טובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים